חוצים את גבולות

English

מאת: קרן אור גרינברג

ארגון "מהנדסים ללא גבולות", נוסד בשנת 2001 על ידי הצרפתי ברנר אמדי, ופועל לקידום פרויקטים הנדסייים סביבתיים בארצות מתפתחות ברחבי העולם. הסניף הטכניוני של הארגון הוקם בשנת 2008, ע"י פרופסור מארק טלסניק, מהפקולטה להנדסה אזרחית וסביבתית, וליעד דרי, שסיימה ללמוד תואר שני בטכניון. החזון סביב בנייתו נבע בזכות סולידריות חברתית, שגילו מהנדסים צעירים כלפי תושבי מדינות עולם שלישי, והקלות היחסית בה ניתן לשפר את חייהם, במעט רצון טוב והשכלה מתאימה. פרופ' טלסניק מספר : "נקודת המוצא שלי היא הצורך הדחוף בשינוי כלכלי וחברתי. לכך אני רותם את המקצוע שלי, ההנדסה, והמתקן שפיתחתי הוא אחת התוצאות של השילוב הזה."

המתקן הנייד שפיתח טלסניק משנה את חייהם של אלפים בנפאל הרחוקה. זהו מעין שלד מתפרק המהווה תשתית להקמה של מתקנים (ריאקטורים) לייצור גז בישול, או ביו-גז. ריאקטורים כאלה כבר נמצאים במקומות שונים בעולם השלישי, אבל אופן ההקמה המסורתי דורש השקעה של זמן רב – שבועיים, לעומת יום וחצי באמצעות המתקן של טלסניק. "המוקד שלנו כרגע הוא נפאל, שם הנשים מבשלות בבקתות סגורות, בלי ארובה, ורבות מהן סובלות ממחלות ריאה שונות. השימוש בגז בישול מפחית את הזיהום ואת החולי, ובאמצעות הריאקטורים המקומיים ניתן לייצר את הגז הזה באופן פשוט יחסית."

בפסח 2010 קבוצה של 7 חברים, מתוכם 6 סטודנטים מהפקולטה להנדסה אזרחית סביבתית בטכניון, נסעו לנפאל הרחוקה, לחוויה של "פעם החיים". תנאי השטח והמחייה הם בהחלט לא פשוטים, אבל המטרה, בעיניהם, מקדשת את האמצעים. חברי הארגון בנו מערכת לאיסוף מי גשם מגגות ביה"ס האזורי היושב בכפר פטלה, כפר שסובל ממחסור במי שתייה במהלך 4 חודשי העונה היבשה בנפאל. בנוסף, הם העבירו סדנאות חינוך בכפרים באיזור, שעסקו בנושאי טיפול במים וסניטציה, ומטרתן העלאת המודעות לנושא בקרב בני המקום – ילדים ומבוגרים. המשלחת נסעה גם לצורכי מחקר ואיסוף נתונים וביצוע בדיקות מקיפות של איכות מי השתייה בכפרים, שיאפשרו להם לתכנן פתרונות שיתאימו לצרכי הקהילות באיזור.

בארגון חברים סטודנטים לתואר ראשון ותארים מתקדמים, בעיקר מהנדסה אזרחית בשלב זה, אך גם מפקולטות נוספות, כמו: מכונות, כימיה, הוראה ועוד. אחד מהם הוא אלעד רוזין, בן 32, שמסיים בימים אלו תואר מאגיסטר בהנדסת הסביבה – אזרחית סביבתית.  אלעד מספר: "תמיד התעניינתי בעבודת סיוע במדינות מתפתחות. לפני כ 3 שנים נסעתי עם אשתי, אילי, להתנדב בקמרון שבאפריקה. גרנו כ- 6 חודשי במחנה בג'ונגל וביצענו שם תכנון ובנייה של שדרוג מערכת אספקת מים למחנה, בהמשך בילינו 3 חודשים נוספים בעריכת סקר מערכות מים בעשרות כפרים לכל אורך המדינה. כשחזרנו לישראל, חיפשתי להמשיך ולשלב בחיי עבודת סיוע למדינות מתפתחות בתחומי המים והסניטציה, ובדיוק אז נפתח סניף מהנדסים ללא גבולות בטכניון – אליו הצטרפתי בשמחה".

מה גורם לכם לרצות לקחת בכך חלק ?

אלעד רוזין: "השאיפה לסיוע למדינות מתפתחות ואנשים שאפשר לעזור להם עם קצת ידע ואכפתיות. אחרים יותר נמשכים לעשייה לעבודה עם הידיים, ולתרגול וללימוד שמלווים את העשייה שלנו. ישנו גם הפאן החינוכי – הארגון בונה מהנדסים טובים יותר, מקצועיים יותר ואכפתיים יותר".

איך מתקבלים לתוכנית ?

אלעד רוזין: "רצון טוב, ומוכנות להשתתף בפגישות על בסיס שבועי או דו שבועי. מי שאוהב ומתעניין נשאר ומוצא דרכים לבטא את עצמו ולתרום. אנו מנסים להיפגש אחת לשבוע במסגרות הצוותים, ופעמיים במהלך הסמסטר במסגרת הארגון כולו. כל זאת בנוסף לפעילויות – סדנאות וניסויים, למשל בניית כיפה למעכל ביוגאז אנאירובי מווילונות של במבוק,  הקמת פיילוט למעכל כזה בחצר הפקולטה בטכניון, ניסויי ותרגול של דיגום מים או ביוב וביצוע בדיקות ביולוגיות וכימיות בשטח, בניית מערכת איסוף מי גשם מגגות, הקמת פיילוט ללוכד ערפל, בניית טורבינת רוח בכפר בדואי בנגב ודברים נוספים.

כיצד המערכות האלו מסייעות בפועל לתושבים ?

אלעד רוזין: " מעכל אנאירובי הוא מיכל גדול האוגר בתוכו נוזל אורגאני – במקרה שלנו צואת ושתן בע"ח ובני אדם  מהולים במים במידת הצורך. התהליך האנאירובי מעכל חלק ניכר מהחומר האורגאני שבנוזל ומפיק ממנו שני תוצרים – תוצר אחד הוא נוזל מעוכל שמכיל פחות חומר אורגאני והרבה פחות מיקרואורגניזמים העלולים לגרום מחלות, ומכיל חומרי דשן מזינים עבור חקלאות. התוצר השני הוא גז ביולוגי הנקרא ביו-גאז, וזהו גז המכיל מתאן ומשמש כחומר דלק למשל לבישול ותאורה. גז זה נחוץ מאוד במקומות שאין בהם מערכת חשמל, או שמערכת החשמל אינה אמינה, ולכן המקומיים נאלצים לבשל על מדורות עצים. בישול בעצים יוצר מספר בעיות בריאותיות וסביבתיות – שאיפה ממושכת של עשן הבעירה גורם למחלות ריאות ולתמותה, איסוף העצים דורש זמן רב לרוב מהילדים בבית, ולפעמים מעכב אותם מללכת לביה"ס. בירוא העצים הינו גם נזק סביבתי מאחר ומכלה משאב טבעי. מדובר באנרגיה נקייה וברת קיימא המקטינה את התלות בעצים או בגנראטורים".

במסגרת פעילותם בפרויקטי מעכלי ביו-גאז  עד כה הוקמו 30 מעכלים ל-30 משפחות דלות אמצעים בכפר נמסלינד בנפאל, אשר לא יכלו לממן בעצמן פרויקטים מסוג זה.

שלד כיפת המעכל שתיכנן פרופ' טלסניק, שבעבר יוצר מפלסטיק, נבנה כיום מחומר זמין ומתכלה הנפוץ בכפרי נפאל: במבוק. ההליך פשוט: מפיסות הבמבוק, שנחתכו במידות הנכונות מבעוד מועד, נבנית באתר היעד מעין כיפה, ועליה יוצקים "איגלו" של בטון, המהווה את הריאקטור שבו יצטבר הגז. לאחר התייבשות הבטון מנתקים את כיפת הבמבוק, מפרקים אותה וממשיכים לאתר הבא. לתוך הריאקטור עצמו משליכים המקומיים פסולת אורגנית מכל סוג – צואת אדם וחיה. הריקבון והתסיסה יוצרים גז מתאן וקומפוסט בעת ובעונה אחת, ובנוסף לשני המוצרים המועילים הללו מרוויחים התושבים סילוק פשוט – וידידותי לסביבה – של הפסולת האורגנית שלהם.

מאז ממשיך המחקר אודות אופן תפקוד של המעכל מתוך שאיפה לשפר את יעילותו ולהקל על בנייתו.  אלעד רוזין: "אנו עוד מפתחים דרכים לשיפור כמו  יציקת גג המעכל מבטון עם מסגרת תמיכה רב פעמית המיוצרת מחומרים מקומיים שזמינים בנפאל, כמו במבוק, בדרך חסכונית ויעילה בהרבה מהקיים. חימום המעכל על ידי בידוד טוב יותר, וכך הפקת יותר ביוגאז לבישול. ערבול טוב יותר של המעכל בשילוב עם נדנדה או קרוסלה לילדים, וכך הפקת יותר ביוגאז לבישול ועוד. הבדיקות אודות המעכלים האנאירוביים מבחינת מרכיבים ביולוגיים וכימים ממשיכות, על מנת ליצור בנייה ותפעול אופטימאליים. הוקמו מתקנים דומים גם בנגב".

מה התוכניות לעתיד ?

אלעד רוזין: "להמשיך לשפר עוד יותר את יעילות הביוגאז, לספק פתרונות איכות ואספקת מים לכפרים בנפאל, להרחיב את הפעילויות בנגב בייחוד עם קהילות בדואיות מרוחקות, להרחיב את הפעילות החינוכית המתוכננת בכפרים בנושאי איכות מים לשתייה, מניעת מחלות, היגיינה וסניטציה, להרחיב את פעילויותינו ליבשת אפריקה, להכיל יותר סטודנטים וחברי סגל מהטכניון, ומעוד תחומים ופקולטות. להמשיך לנסוע, ללמוד וללמד".

איך אפשר לעזור לכם ?

אלעד רוזין: "כל אחד יכול לעזור לנו. נחוצה השקעה של זמן (שעתיים בשבוע). כי יש לנו המון תחומי פעילות, גם סטודנטים בשנה הראשונה יכולים לעזור וגם ללמוד המון בעצמם. יש כאלו שמביאים איתם ידע טכני, ניסיון בעבודה עם הידיים, ידע אתרי אינטרנט, בעיצוב גרפי, בחינוך והוראת מדעים, בכימיה וביולוגיה, וכמובן במקצועות ההנדסה אותם הם לומדים.אנחנו לא מבקשים כסף מחברים, אבל אנשים המעוניינים לסייע בפעילות גיוס התרומות נחוצים מאוד! דרושה יוזמה, השקעה וסבלנות".