אנרגיה

ישראל מתמודדת עם אתגרי אנרגיה ותשתית ייחודיים בשל מצבה הגיאו-פוליטי אשר הופך אותה ל"אי בודד" מבחינה תשתיתית, ואינו מאפשר לה להישען על תשתיות אנרגיה של מדינות שכנות, כמקובל בעולם.

משרד האנרגיה והמים בישראל אשר אחראי על משקי האנרגיה ומשאבי הטבע של מדינת ישראל: חשמל, דלק, גז בישול, גז טבעי, שימור אנרגיה, מים, ביוב, חיפושי נפט, מחצבים, מחקר מדעי האדמה והים ועוד, נערך לאתגרים אלו במספר דרכים, ביניהן יבוא מקורות אנרגיה בדרך הים, ייצור אנרגיות ממקורות מתחדשים וגיוון אספקת מקורות האנרגיה, על מנת להימנע מתלות במקורות הספקה מוגבלים. במקביל, פועל המשרד להקטין ביקושים ולנהל אותם בצורה מושכלת, חסכונית ויעילה, תוך התחשבות בצרכי המשק אשר מחייבים את הגדלת מקורות האנרגיה והמים הזמינים.

באתר במשרד ניתן למצוא מידע אודות מאזן האנרגיה של ישראל ביחידות שעט"ן (שווה ערך טון נפט). למשל הצריכה עבור שנת 2009 למשק בישראל עמדה על 1438 עבור חודש דצמבר לשנה זו.

מידע נוסף ניתן למצוא במאגרי האנרגיה הזמינים כאן

הטכניון משתמש באנרגיה למגוון שימושים – חשמל, ייצור חשמל בגנרטורים מקומיים, חימום מים, כלי רכב ועוד. כארגון גדול המתפרס על שטח רב כמויות האנרגיה הנצרכות בקמפוס הן משמעותיות, ומעבר להשלכות הכלכליות שיש לצריכת אנרגיה מוגברת קיימות גם השלכות סביבתיות המשפיעות על הקמפוס עצמו, על סביבתו הגיאוגרפית, על מדינת ישראל ועל כדור הארץ בכלל.  על מנת לצמצם צריכת אנרגיה מבצע הטכניון מספר פעולות משמעותיות, במסגרת הפורום להתייעלות אנרגטית בטכניון.

משבר החשמל וטכניון 

מדינת ישראל מתמודדת כיום עם שני משברים הנוגעים לשימוש בחשמל, הראשון הוא משבר סביבתי הנובע מהיותן של התחנות כוח, המזהם התעשייתי הגדול ביותר של האוויר בישראל, נוסף על זיהום הים והקרקע בתוצרי הבעירה של הפחם והנפט. המשבר השני הוא העובדה שנגמר לנו החשמל. ייצור החשמל בישראל מתקיים בתחנות כוח הצורכות פחם (70%), גז טבעי (20%), מזוט (5%) וסולר (5%). רוב ימות השנה אנחנו צורכים הרבה פחות מכך אבל אז מגיעים כמה ימי שרב בקיץ כאשר המדינה כולה מפעילה בו זמנית את המזגנים על שיא העוצמה.

בתגובה חברת חשמל מפעילה כל גנרטור מסכן מימי רוטנברג בכדי לעמוד בשיא הביקוש, שנקבע בקיץ 2010 על 10,040 מגה-ואט.

לשם השוואה, בשנת 1980 שיא הביקוש היה רק 2015 מגה-ואט , בשנת 2004 – 8,550 מגה-ואט, ובשנת  2006 – 9,400 מגה-ואט.

מה גורם לעלייה הזו בצריכת החשמל?

אי אפשר להאשים רק את הגידול הטבעי של האוכלוסייה בישראל שגדלה מ – 4 מיליון (1982) ל-7 מליון (2007) צרכני חשמל בתקופה הזו, ואילו שיא הביקוש גדל פי 5 מ – 2 ג'יגה-ואט (1980) ל- 10 ג'יגה-ואט (2007). הגורם המשפיע ביותר הוא רמת החיים העולה ובאופן ישיר גם מספר המזגנים. אם בשנות השמונים שיא הביקוש היה בימים קרים במיוחד של החורף הרי שבמהלך שנות התשעים שיא הביקוש עבר לקיץ כשהמזגנים צורכים 40% מכלל צריכת החשמל.  אם הגידול במשק החשמל היה מדביק את הגידול בצריכה אז לא הייתה שום בעיה פרט למשבר הסביבתי הקטן שלנו, אבל בשנים האחרונות לא השכלנו להגדיל את משק החשמל בהתאמה לגידול באוכלוסיה וברמת החיים.

כפועל יוצא מכך יש סבירות טובה מאוד שכבר בשרב הקיצי הקרוב נחרוג מיכולת הייצור של 10.5 ג'יגה-ואט, ולא תהיה לחברת חשמל כל ברירה אלא לבצע הפסקות חשמל יזומות ברחבי הארץ או לבנות עוד תחנות כח פחמיות.

ישראל מצויה בתהליך גדול וחשוב של הסבת כל תחנות הכוח הפועלות על סולר ומזוט לגז טבעי והכנה של תחנות חדשות כולל תחנות מתקדמות ויעילות במחזור משולב של טורבינת גז וקיטור.   אולם, יש צורך בפתרון שישאיר אותנו בעניינים בטווח הקצר ופתרונות אחרים שיאפשרו לנו להיגמל מהפחם בטווח הארוך. מה כבר אפשר לעשות?

פרויקט חיסכון באנרגיה של הטכניון

 פתרון אחד שמיושם כאן בטכניון יכול לפתור את בעיות החשמל של ישראל לפחות למספר השנים הבאות. לא מדובר על כור היתוך גרעיני שמסתתר במרתפי הפקולטה פיסיקה, אלא על פרויקט צנוע של חיסכון בחשמל. כמה צנוע? בפקולטות בהן הוא מיושם הוא מביא לחיסכון של  כ-15%-25% בצריכת החשמל. הרעיון פשוט – במקום לרדוף אחרי הגידול בביקוש, כדאי לנסות לצמצם אותו מלכתחילה.

איך נולד הרעיון? הטכניון הוא כידוע הקמפוס הירוק הראשון בארץ וככזה יש לו מועצת קמפוס ירוק המורכבת מנציגי הסגל, מינהל הטכניון והסטודנטים. בנוסף בתחילת שנת 2006 מנכ"ל הטכניון  החליט על הקמת פורום להתייעלות אנרגטית בראשות פרופ' אדם שורץ וקבע יעד של צימצום ב-25% מצריכת האנרגיה של הטכניון. הפורום שכולל צוות מקצועי באגף הבינוי ותחזוקה, מרים את הכפפה ולאחר מספר בדיקות מקדימות הפקולטה להנדסת חשמל נבחרת לשמש כפיילוט ראשון לפרויקט החיסכון בחשמל.

בפברואר 2007 מתחילה העבודה ובפקולטה להנדסת חשמל מבוצעות הפעולות הבאות:

  • מותקנים חיישני תנועה בכיתות ובאולמות ההרצאה המכבים את התאורה כאשר אין בהם פעילות.
  • מבוצע סקר תאורה מקיף המגדיר בדיוק כמה תאורה צריך בכל מקום ומתי היא נדרשת.
  • מבוצעת בדיקה של מערכת המיזוג והגדרה של שעות פעולה וטמפרטורות נכונות.
  • מוגדרות שעות בהן נכון להפעיל את המיזוג.

הפיילוט הוגדר כהצלחה מסחררת וכבר לאחר 8 חודשים והשקעה של כ-45 אלף ש"ח בפתרונות חוסכי חשמל הפקולטה, לאחר שיתוף פעולה מעולה עם אחראי הבניין מר שבתאי יורם וכן ראש המנהל, מר אהרון עדן, מציגה חיסכון של כ-15% לעומת התקופה המקבילה בשנה הקודמת ומקבלת החזר כספי של כ-135 אלף ש"ח.

מאמצי חיסכון באנרגיה בטכניון
תמונת אנימציה מתארת מאמצי חיסכון באנרגיה בטכניון

בעקבות ההצלחה, הפורום להתייעלות אנרגטית כיום בראשות הפרופ' גרשון אלבר, צירף את הפקולטות פיזיקה, מדמ"ח, אזרחית ויחידות נוספות לפרויקט כמפורט בטבלה הבאה, שהציגו כל אחת חיסכון יחסי שנע בין 7% ועד כ-30% עד כה, וחיסכון  כספי של כשישה וחצי מיליון שקלים עד ינואר 2012.

טבלת סיכום חיסכון בחשמל בפקולטות ינואר 2012
טבלת סיכום חיסכון בחשמל בפקולטות ינואר 2012 בשורות : הפקולטות שמשתתפות בפרויקט , ובעמודות מתואר החיסכון וההשקעות

"כולנו תקווה שכל הפקולטות ישכילו להצטרף לתהליך ושהנהלת הטכניון תמשיך לתמוך בפרויקט, אז נוכל להציג הישג מדהים של חיסכון באנרגיה, וגם תרומה כלכלית מבורכת ישירות לפקולטות שלנו", מספר מהנדס החשמל של הטכניון, איציק רומנו.

פרטים אודות התוכנית, יעדיה ותוצאותיה ניתןן למצוא במצגתו של מהנדס החשמל בטכניון, איציק רומנו המופיעה לינק זה, וכן בכתבה שפורסמה בעיתון חברת החשמל כאן.

השאלה הנובעת ממצאים אלו היא, איך הופכים פרויקט ברמה מקומית לפרויקט ארצי? גם על כך חשבו בטכניון ובמסגרת פורום אנרגיה של מוסד שמואל נאמן העלו כמה רעיונות שיישומם יכול לחסוך הרבה תחנות כוח. אחת המסקנות החשובות שהתקבלה לאחר מחקר מקיף על מיזוג האוויר בישראל היא שאם המדינה תסבסד החלפת מזגנים ישנים ולא יעילים במזגנים חדשים, ניתן יהיה לחסוך הספק שיא ביקוש של כ-500 מגה-ואט. המשמעות היא דחייה של הקמת כוח נוספת באותו סדר גודל לתקופה של 15 שנה.

משרדי הממשלה והחברות הממשלתיות יכולות לעבור תהליך דומה של חיסכון בחשמל, אשר בנוסף לחיסכון האדיר באנרגיה, יסייע בפיתוח פתרונות טכנולוגיים לחיסכון בחשמל וגם בהקטנת עלותם לכל המשק.

* הערה :המידע נלקח מפרסומי חברת החשמל ופרסומי פורום אנרגיה של מוסד שמואל נאמן.