דליפת הנפט בשמורת הטבע עברונה – פרויקטי גמר

הכשל בקו צינור אילת אשקלון (קצא"א) שהתרחש בסוף 2014 גרם לזרימה של כמויות עצומות של נפט לאורך ערוצי הפְזרות של נחל רחם בין כביש 90 ומלחת עברונה , הנפט שזרם בערוצים חלחל בחלקו לתוך הקרקע וגרם לשינויים בתכונות הקרקע אשר הפכו אותה להידרופובית באופן קיצוני.
החשש מפגיעה בצומח, בבעלי החיים ובמערכת האקולוגית של שמורת עברונה מחייב את הרשויות לקבל החלטות בנושא שיטת הטיפול המיטבית ומידת ההתערבות הדרושה.
מתוך מודעות סביבתית עמוקה החליטו חברי מעל"ה (מהנדסי העתיד למען הסביבה), ארגון
התנדבותי של סטודנטים לתואר ראשון בטכניון, להתארגן יחד במטרה לפעול לשם הצלת השמורה .
הסטודנטים פעלו במסגרת קורס פרויקט מחקר גמר ועסקו במהלך השנה האחרונה באיסוף מידע ונתונים, בניתוח פיסיקלי, כימי וביולוגי של מצב הקרקעות בשמורה ובפוטנציאל הטיפול בשיטות
ביולוגיות.

במסגרת יום העיון בנושא "דליפת הנפט בשמורת הטבע עברונה" שהתקיים במכון למחקר המים ע"ש גרנד, בטכניון, 17.05.16 , הוצגו תוצאות של שמונה פרויקטי מחקר גמר שבוצעו על
ידי 12 סטודנטים לתואר ראשון בטכניון מהמסלול להנדסת סביבה בפקולטה להנדסה אזרחית
וסביבתית, מהפקולטה להנדסת ביוטכנולוגיה ומזון ומהפקולטה להנדסה כימית, כולם חברים
במעל"ה .

תקצירי פרויקטי מחקרי הגמר : 

  1. ניתוח ואפיון זיהום הנפט בשמורת עברונה בקורלציה לגוון צבעו בחישה מרחוק – עיטם שפרן .
  2. איפיון כימיקלי ופיזיקלי של קרקעות שמורת עברונה – קרן טוניס ומיכל קיסרא .
  3. בידוד ואפיון חיידקים מפרקי נפט מקרקעות עברונה – צפורה צופיוף ויערה כלב .
  4. מודל נגר עילי והסעת מזהמים – שמורת עברונה – גלעד יוגב .
  5. אפיון קצב התאדות מים מקרקע מזוהמת בנפט בשמורת עברונה – אנג'ל זוסמן ומיה איל .
  6. מודל חד ממדי לתיאור זרימת המים, תנועת המומסים בתת-הקרקע – שגב דגן .
  7. בחינת שיטות למעקב אחר פירוק מיקרוביאלי של נפט בקרקע מזוהמת – יעל זבולונוב ועומר לוי .
  8. תכנון מערכת השקיה ודישון או איך מאכילים את החיידקים בשמורת עברונה? – שי ערב לוי .

13256009_570626179769055_4596589534737685900_n

פעילות שתילה ותחזוקה של גינות קהילתיות

כסטודנטים בטכניון אנו מבלים את רוב זמננו בקמפוס , ולכן אפשר להתייחס אל הפקולטה כאל בית שני. מנקודת המוצא הזו יזם צפריר עוזר, רכז הקיימות של אס"ט,  פרויקט גינון בפקולטות .

לדברי צפריר: "מטרת הפרויקט היא לחזק את  הקשר של הסטודנטים, הסגל ועובדי הטכניון לנושא הגינות הקהילתיות"

פרויקט הגינון הינו פרויקט בעל סממנים סביבתיים מובהקים,  אשר מקשר בין הסטודנטים לפקולטה בה הם לומדים, ואל המקום בו הם מבלים את רוב זמנם. בזכות הפרויקט נהנים מצמחי התבלין, מהעבודה המשותפת ומתחושת השייכות לפקולטה ולקידום הקיימות בקמפוס .
בתחילת המיזם היה המענה לפרויקט נמוך, ולא היה קל למצוא ראשי מנהל פקולטיים אשר מוכנים להתחייב לאורך הדרך. גם למצוא סטודנטים שיש להם את הזמן הפנוי על מנת לטפל בשתילות היה משימה מאתגרת.

בשיתוף פעולה בין וועדי הפקולטות, רכז קמפוס תוסס ומר אריה קשת מלשכת דיקן הסטודנטים, יצא הפרויקט לפועל. אחרי ביצוע פיילוט, אשר סייע להחליט אילו תבלינים כדאי לשתול ובאילו תנאים , התחילו וועדי הפקולטות הנדסת תעשייה וניהול והנדסת חומרים בשתילות.

היחידה לתרבות וחברה תשמח לסייע בתקציב וסבסוד פעילות שתילה ותחזוקה של גינות קהילתיות, הכוללות ירקות, צמחי תבלין ועצי פרי!

לפרטים נוספים מוזמנים לפנות במייל: kesheta@technion.ac.il 

רשימת צמחי תבלין המתאימים לשתילה :
סוג שתילה

 

תיאור\תנאים שימוש

 

ברפואה העממית:
נענע (מנתה)

 

לנענע ישנם זנים שונים ורבים. היא מתרבה במהירות ולכן כדאי לשתול אותה בעציץ רחב, כדי שתוכל להתפשט. רצוי לשתול אותה בחצי צל, אם כי היא אוהבת שמש והרבה מאוד השקיה. הנענע משמשת בעיקר להכנת תה, ולתיבול מאכלים ובייחוד סלטים (נהדרת כתוספת לרטבים). בקיץ היא טעימה מאוד בתוך לימונדה (לימונענע), ואם תקפיאו לימונדה עם הרבה נענע ולאחר מכן תרסקו – תיהנו מברד גורמה, כמו במסעדות.

 

שתיית תה עם עלי נענע מומלצת אחרי ארוחה כבדה. היא עוזרת לפעילות המעיים ולהקלה על כאבים במערכת העיכול. היא מקלה על מקרים של שפעת והצטננות ועוזרת בפתיחת דרכי הנשימה ובהורדת חום. כמו כן טובה הנענע להרגעת בחילות ולהפגת מתחים.

 

לואיזה (ליפיה לימונית)

 

הלואיזה היא עדינה וטעימה. אם היא במרפסת או ליד חלון פתוח, יש להגן עליה מפני רוח חזקה מדי. כמו כן היא אוהבת שמש או חצי צל.

 

הלואיזה מצוינת לשתיית תה. יש לה טעם לימוני, היא ריחנית מאוד ומוסיפה ארומה וטעם לסלט פירות ולמיצי פירות טריים. באופן כללי, היא נפלאה למשקאות קרים בקיץ.

 

ברפואה העממית: הלואיזה מסייעת לטיפול במערכת העיכול ומרגיעה את הקיבה והמעיים. היא מסייעת לטיפול בדלקות גרון, עוזרת להורדת חום ומעלה את מצב הרוח. טיפ: הלואיזה עוזרת בייצור חלב אצל אמהות מיניקות, ולכן מומלצת לאחר לידה.

 

גרניום לימוני (פלרגון)

 

יש שקוראים לגרניום הלימוני גרניום ריחני, כיוון שלעליו יש ניחוח לימוני מתקתק, המתחזק במעיכה. הצמח הוא בעל פרחים ורודים קטנים, הפורחים בקיץ. אל תתבלבלו עם צמחי גרניום אחרים, הם לא נועדו לשתיה ומאכל- רק הוא.

 

עלי גרניום לימוני בתה יוסיפו לו ניחוח עז, ובנוסף ניתן להוסיף עלים טריים שלו גם לקינוחים כמו ג'לי, פודינג ועוגות.

 

חליטת העלים יכולה להועיל במקרים של דלקות שונות ובמקרים של בחילות, צרבות ותסמונת קדם ווסתית. החליטה יעילה גם כנגד ריח רע מהפה.

 

עשב הלימון

 

צמח גבוה וזקוף המפיץ ריח של פרח הלימון. העלים הטריים והיבשים משמשים לתיבול מאכלי דגים ומרקים, וטעימים מאוד בתוך תה.

 

עשב התה מרגיע את מערכת העיכול ועוזר לכאבים ולנדודי שינה. הארומה הלימונית "דיטראל", שאובחנה במחקרים האחרונים, מדכאת תאים סרטנים.

 

מרווה

 

המרווה היא צמח ירקרק-אפרפר עם פריחה סגולה, שכדאי מאוד שיהיה בבית. במטבח המרווה משמשת כתבלין לסלטים, לתבשילים, ולמילוי בשר וגבינות.

 

במטבח המרווה משמשת כתבלין לסלטים, לתבשילים, ולמילוי בשר וגבינות.

 

במקרים של פצעים בפה (אפטות) גרגור מי מרווה יחטא את המקום ויעזור להעלימם. תה מרווה ידוע כמוריד חום, כטיפול נגד לחץ דם גבוה, עצירות וכאבי בטן. כמו כן, שתיית תה מרווה תעזור להפחתת הזעת יתר, לפתיחת כלי הנשימה ולהרגעת עצבים.

 

שיבה (לענה שיחנית)

·         הצמח לא מתאים לנשים בהריון.

 

תה עם שיבה נפוץ מאוד בקרב יוצאי צפון אפריקה. טעמה של השיבה חזק, ובשל מרירותה לא משתמשים בה לבישול. ניתן להכין שקיקי בד ולמלא אותם בעלי שיבה יבשים. שמים אותם בפינות הבית להרחקת חרקים, ובארון הבגדים להרחקת עש.

 

השיבה ידועה כמאזנת, מרגיעה ומחזקת. היא יעילה נגד תולעים במעיים, כאבי בטן, בחילות, חולשה הצטננות ושיעול. בנוסף היא עוזרת במקרים של אבנים בכליות ובחיזוק שורשי השיער.

 

מליסה

 

עלי המליסה משמשים כתחליף ללימון, להכנת תה ולהוספת טעם ליינות. המליסה משמשת לטיפול בהצטננות ולהורדת חום. היא מקלה על כאבים בזמן מחזור וטובה לטיפול בכאבי בטן. המליסה, לפי הרמב"ם, מומלצת לחיזוק כוחות הנפש והסרת כל דאגה. מנות גדולות שלה עוזרות לשיפור הזיכרון.

 

זעתר (אזוב מצוי) למרות חזותו הצנועה, הפופולאריות של הזעתר היא גבוהה ביותר עקב טעמו הדומיננטי.

 

עלי זעתר טריים ניתן לפזר על סלטים ועל לבנה. ברפואה העממית הוא מועיל לטיפול בכאבי בטן, בחילות, כאבי אוזניים, כאבי שיניים וכאבי ראש. הוא יעיל גם כנגד דלקות חניכיים והוא מחטא ומחסן את הגוף.

 

זוטה לבנה

 

התבלין המשובח ביותר לתה! נוסף על סגולותיו הרפואיות הוא פשוט טעים להפליא, וריחו נעים ומשובח

 

לזוטה יש שפע של סגולות: לטיפול בכאב בטן, שיעול, הצטננות; לחיזוק הגוף, להורדת לחץ דם, לריפוי מחלות לב ולניקוי הגוף אחרי לידה; לריפוי פצעים, דלקות עיניים, כוויות; להפגת ריח רע מהפה; למניעת הירדמות במסיבות (הרחת ענפים).

 

רפרנס הרשימה

מדע על הבר

קבוצת iGEM של הטכניון מארגנת הרצאה ביום רביעי הקרוב, על המורכבות של פתרונות לבעיות סביבתיות.
כולם מוזמנים לבוא, הכניסה היא חופשית!!
יום רביעי, 18.5, בשעה 19:00 בחונטה שבבית הסטודנט.

מועתק מ IGEM technion 

נבחרת iGEM Technion שמחה להזמין אתכם לערבי "מדע על הבר"!
מוזמנים לשמוע הרצאות מפי מיטב החוקרים בחיפה, באווירה קלילה ועם בירה קרירה.
בכל פעם נקבל מרצה אחר שיספר לנו על תחום המחקר שלו במשך כשעה.
פירוט ההרצאות לפניכם:

18.5- פרופ' אברהם חיים-
"האם ירוק זה באמת ירוק"- המורכבות של פתרונות של בעיות סביבתיות.

בעיות סביבתיות לרוב הן בעיות מורכבות ועל כן אם לא בוחנים אותן בדרך הוליסטית אזי הפתרונות שניתן להציע עשויים לגרום לבעיות שלא היו קיימות קודם לכן. מעבר לכך שאנו בוחנים את הנושא הסביבתי, אי אפשר להתעלם מנושאים כלכליים וחברתיים ופתרון מושכל יכלול את שלושת המרכיבים של קיימות. על כן הטיפול בבעייה מורכבת כמו סביבה צריך להיות רב תחומי כאשר יש שימוש במודלים מורכבים על מנת להבין את המשמעות של פיתרון אחד מול פתרונות אחרים. השאלה שאותה נשאל היא: האם מקבלי ההחלטות במדינת ישראל מודעים לדרך זאת של בחינת נושא לפני "שליפה" של פיתרון? כמו כן, האם הפתרונות המוצעים הם חפים מאינטרסים של בעלי עניין שבכוחם להשפיע על מקבלי החלטות? על שאלות אלה אנסה לענות במהלך המפגש.
לדוגמא, בגופנו קיים שעון ביולוגי הממוקם במוח שביכולותו להתכוונן לסביבה. מחזורי אור וחושך הם המכוונן של השעון. אנו מודעים לכך היום שבשעות האור עד שעות אחרי הצהרים התאורה הטבעית היא תאורה קיצרת גל בתחום הכחול. בשעות היום לתאורה כזאת חשיבות רבה מאחר ובאופן טבעי והיא מדכאת ייצור מלטונין בבלוטה האיצטרובלית בשעות היום. מה קורה אם אנו נחשפים לתאורה כזאת בשעות הלילה ומה הסכנות הבריאותיות הכרוכות בחשיפה "לתאורה הירוקה" על כך נשמע תשובות במפגש.

23.5- פרופ' מיטל לנדאו-
"תרופות, חיידקים ומאיצי חלקיקים"

איוונט בפייסבוק

מועצת קיימות תשע"ו

מועצת מרכז הקיימות התכנסה ב 4.5.2016 לישיבת דיווח על פעילויות השנה שעברה ודיון בתוכניות להמשך .

מועצת מרכז הקיימות  ממונה על ידי נשיא הטכניון, וכוללת נציגים של כל המגזרים בקמפוס – הנהלת הטכניון, סגל אקדמי, סטודנטים לתואר ראשון, סטודנטים לתארים גבוהים וסגל מינהלי.

המועצה השנה דווחה בשמחה על שינוי "פרויקט קמפוס ירוק" ל "קיימות טכניון" , ומשמעויותיו.

פרוטוקול ישיבה 050416

 

הצגת פרויקטי מחקר-גמר

הנכם מוזמנים להצגת פרויקטי מחקר-גמר של סטודנטים לתואר ראשון בטכניון בנושא " דליפת הנפט בשמורת הטבע עברונה " , ההצגה תתקיים ביום ג' ה-17.05.16 במכון למחקר המים ע"ש גרנד , טכניון .

בתחילת דצמבר נפגעה שמורת עברונה שבערבה כתוצאה מדליפת צינור נפט. באירוע, שהוגדר כאסון האקולוגי החמור בתולדות המדינה, דלפו מן הצינור חמישה מיליון ליטרים של נפט גולמי, שזיהמו את הקרקע וגרמו נזק סביבתי רב. בעקבות זאת התגייסו לסייע סטודנטים מהטכניון, כולם חברי קבוצת מעל”ה (מהנדסי העתיד למען הסביבה). לכתבה המלאה

מצורפת ההזמנה הרשמית

 

 

 

פעילות שתילה ותחזוקה של גינות קהילתיות

מועתק מלשכת דיקן הסטודנטים טכניון

לבקשת זוגות נשואים במעונות פאלם ביץ' להקמת גינה קהילתית – התגייסו כ-10 זוגות, שהכשירו את הקרקע ושתלו שתילי ירקות, צמחי תבלין ועצי פרי, שנרכשו ע"י היחידה לתרבות וחברה של לשכת דיקן הסטודנטים, במהלך חודש אפריל (בעזרת מנהל משרד חברתי אס"ט ורכז מעונות אס"ט אשר הפיצו את המידע).

היחידה לתרבות וחברה תשמח לסייע בתקציב וסבסוד פעילות שתילה ותחזוקה של גינות קהילתיות, הכוללות ירקות, צמחי תבלין ועצי פרי!

לכתבה המלאה

לפרטים נוספים מוזמנים לפנות במייל: kesheta@technion.ac.il

 

 

תחרות GreenTech

תחרות יזמות בנושא קיימות כלכלית חברתית

אז מה הרעיון ? 

תחרות יזמות בנושא קיימות כלכלית חברתית

אז מה הרעיון ? 

תחרות יזמות בנושא קיימות יוצאת לדרך, ביוזמת אס"ט ובשיתוף מרכז קיימות טכניון, לשכת דיקן הסטודנטים, ומרכז ברוניצה ליזמות.התחרות תעסוק בנושאי קיימות בקמפוס או מחוצה לו, בארבעה נושאי ליבה:

• חיסכון במוצרים מתכלים (כגון חיסכון בנייר ושימוש בטכנולוגיות חלופיות, ציוד מעבדה מתכלה ושיטות מיחזור, כלים חד פעמיים בשימוש בקמפוס, בכנסים ועוד)

• תחבורה (חניה, עידוד רכיבה על אופניים, התייעלות בתנועה בקמפוס ואליו)

• חיסכון באנרגיה ומים (בהתאם לתשתיות הקיימות כיום בקמפוס, ובהתבסס על פעילויות שמתקיימות בקמפוס כבר כיום)
• פרוייקטים בנושא חברה וקהילה (כגון מיתוג מוצרים ידידותיים לסביבה ולחברה בקטלוג הרכש, יוזמות חברתיות סביבתיות ועוד)
אנחנו נותנים לכם הזדמנות להגשים אותו !
כל מה שאתם צריכים לעשות זה לכתוב חצי עמוד על החלום הירוק שלכם ( הבעיה והפתרון בנושא קיימות)

סטודנטים , חברי סגל ועובדים מוזמנים להגיש הצעות ולהראות לנו איך פותרים בעיות קיימות בקמפוס!

יש פרסים? ברור!

חמשת הקבוצות הזוכות יציגו את הצעותיהם במסגרת יום עיון פתוח ובפני חבר השופטים, ומתוכם ייבחרו המקומות השלישי, השני והראשון, וגם המקום הרביעי והחמישי יזכו בפרס והערכה.

פרס ראשון – 7,000 ₪

פרס שני – 5,000 ₪

פרס שלישי – 3,000 ₪

פרס רביעי – 2,000 ₪

פרס חמישי – 1,000 ₪

לפרטים נוספים על התחרות, הפרסים והפעילויות לחץ כאן

כל מה שנשאר לכם לעשות זה להרשם ולהתחיל לשפר את קמפוס הטכניון 

להרשמה 

יש לכם חלום ירוק ?

 

רמת הגולן בעקבות קידוחי הנפט – הזדמנות להשפיע

הינכם מוזמנים לעוד אירוע מהמהפכה הירוקה של אס"ט , משרד התרבות והחברה מקיים מפגש הסברה על עתיד של רמת הגולן כתוצאה מקידוחי הנפט , אשר יתקיים ביום ראשון – 10/01/2016 בשעה 18:00 , באולם ההרצאות במק"ק .

לאיוונט הפייסבוק

(מועבר)

מתי פעם אחרונה טיילתם ברמת הגולן? זוכרים את אתר הקידוחים שנגלה מול עיניכם ברגע שיצאתם מנחל אל על?
רבים לא יודעים אבל בשנים האחרונות מתקיימים קידוחים ניסיוניים ברמת הגולן ולאחרונה התקבל אישור להגדיל פעילות זו.
מטרת המפגש: להעלות את הנושא לשיח הציבורי ולאפשר למי שמעוניין להגיש התנגדות להחלטת המועצה המקומית להמשיך את הקידוחים.
גלי פוקס, תושבת רמת הגולן וחברה במטה המאבק תעביר את ההרצאה החשובה הזאת ותסביר לנו על מטרת הקידוחים, השתלשלות האירועים, ההשלכות עלינו ועל הסביבה ועוד.

אז אם זאת פעם ראשונה שאתם שומעים על הנושא או שתמיד רציתם לדעת מה לעזאזל קורה שם – זה הזמן!
בואו להתעניין ולשאול את השאלות הקשות, ובעיקר, בואו להראות קצת אכפתיות והתעניינות באחד המקומות היפים בארץ שייתכן וייהרס מתחת לאף שלנו בעוד מספר שנים בודדות.

שירותי מיחזור בקמפוס

מיחזור ושימוש חוזר בחפצים מפחית את כמות הפסולת ואת השימוש בחומרי גלם.
פסולת עם רכיבים מסוכנים, כמו סוללות, תרופות ומוצרי חשמל, דורשים הטמנה מיוחדת
ולכן אין לזרוק אותם לפחי אשפה רגילים אלא יש לזרוק אותם לפחים מיוחדים או להביאם למרכזי איסוף.

לצפייה במפה מוגדלת 

 

פאנל איכות האוויר בחיפה

בתאריך 13/12/2015 התקיים בטכניון פאנל איכות האוויר בחיפה כחלק מפעילות פרויקט 'חשים את האוויר'  , אשר מטרתו להציג נושא איכות האוויר בשלמתו , ולהצגת את העמדות השונות והשפעתה על הנושא .

בין המשתתפים :

  • ד"ר עופר דרסלר – יו"ר איגוד ערים חיפה
  •  ד"ר עינת קליש רותם, חברת מועצת העיר  ויו"ר סיעת חיים בחיפה.
  • פרופ' דוד ברודאי מפקולטה להנדסה אזרחית וסביבתית, הטכניון.
  • נציג מטעם בז"ן
  • נציג תושבים

עפ"י דבריה של יעלה גולומביק : " מטרתו העיקרית של הערב היתה להציג את נושא איכות האוויר בחיפה על כל מורכבותו, ואני מרגישה שאכן כך נעשה "