סטודנטים מהטכניון זכו בתחרות "לגור ירוק בישראל"

על פי הצעתם המקורית לתמ"א 38 ירוקה, ניתן לחסוך כ-50% מצריכת אנרגיית הבניין ולשמור על חיי קהילה בשכונה. "אדריכלות ירוקה היא חובה כבר היום", מסביר פרופ' גדי קפלוטו מהפקולטה לארכיטקטורה בטכניון, שהנחה את הקבוצה.

כתבה וצילמה: קרן-אור גרינברג

מי שחיפש דירה בחיפה, גדולה יותר או פחות, לבד או עם שותפים, נתקל במאפיין אחד משותף – רובן נמצאות בבניין ישן בתוך מרקם עירוני צפוף. בתוך מסגרת זו, קשה לחשוב על יישום עקרונות "בנייה ירוקה", אף על פי שכבר הוכח שהיא כדאית כלכלית. עבור קבוצת סטודנטים שנה ג' לאדריכלות בטכניון, סוגיה זו הפכה לאתגר מעניין איתו התמודדו במסגרת השתתפותם בתחרות עיצוב "לגור ירוק בישראל".  קק"ל והמועצה הישראלית לבנייה ירוקה הוציאו קול קורא ביוזמתה של ד"ר אור קרסין ובריכוזה של האדריכלית גלית שיף, לפיו התבקשו צוותים משולבים של אדריכלים, יזמים ויועצים להציע דגם ליחידת מגורים ישראלי בר קיימא, שישמש כמרכז הדגמה לבנייה ירוקה למגורים. חברי הקבוצה הטכניונית כללו את חלי הרשקוביץ, מור פינקו, תום שגב, יבגני פינסון ונועה שרמן, אשר זכו במקום הראשון במסלול סטודנטים ובפרס של 12,000 ש"ח.  הסטודנטים פירשו בצורה ייחודית את המושג 'בנייה ירוקה', ובמקום להציע להתפרס על שטחים פתוחים עם עוד בנייה חדשה, בחרו לטפל בהגדלת הצפיפות במרכזי הערים ועיבוי מרקמים קיימים, תוך ניצול מנגנון תמ״א 38 והפיכתה לירוקה. התמקדות באזור מגורים קיים תוך שמירה על משאב הקרקע היקר היא רלוונטית גם לדעת השופטים, שתיארו את הפרויקט כמרשים בפשטותו, צניעותו וישימותו, ובחרו בו כזוכה מתוך כ-100 הצעות שהוגשו: "אנו מברכים על העיסוק הרלוונטי והנחוץ בנושא תמ"א 38 מתוך ההכרה כי שילוב שתי המטרות יחדיו יכול להביא לכלכליות גבוהה יותר בהשגת כל מטרה בנפרד, ויכול לעודד בנייה ירוקה, כמו גם עידוד חיזוק הבניין כנגד רעידות אדמה".

העבודה לקראת התחרות נעשתה במסגרת קורס "בקרת הסביב מאור – תכנון", שמעביר פרופסור גדי קפלוטו ואשר הנחה את הקבוצה. נועה שרמן: "הקורס תומך ומלווה פרויקטים שסטודנטים עובדים עליהם בקורס תכנון ברמה האקלימית. במקום לעבוד עם גדי על פרויקט מהלימודים ביקשנו לפתח יחד איתו הצעה לתחרות".

הסטודנטים הזוכים לצד פרופ' גדי קפולטו. צילום: קרן-אור גרינברג
הסטודנטים הזוכים לצד פרופ' גדי קפולטו. צילום: קרן-אור גרינברג

קפולטו מציין שהפרויקט מתמודד עם בעיות סביבתיות קריטיות: "בניינים אחראים על כ-30-40% מצריכת האנרגיה ועל כ-60% מצריכת החשמל במשק לשימושים שונים ביניהם: חימום, קירור, תאורה ואוורור של החללים השונים במבנים. תכנון מבנים בצורה יעילה אנרגטית בהתאם לדרישות התקן לבנייה ירוקה (ת״י 5281) עשוי להביא לחיסכון משמעותי בגורמים אלה, ולכן הוא קריטי להפחתת הצריכה מחד והקטנת פליטות גזי החממה מאידך. יחד עם זאת רוב הבנייה הקיימת בישראל לא עומדת בדרישות של תקנים עדכניים לחיסכון באנרגיה ולכן שדרוג אנרגטי לבניינים קיימים, בעיקר מגורים המהווים יותר מ-70% מכלל הבנייה, הוא חיוני להשגת מטרות אלו , בנוסף לשיפור תנאי הנוחות של משתמשי הבניינים שהוא מרכיב חשוב בבנייה ירוקה. שילוב של פתרון אדריכלי מעודכן ומקורי, חיזוק ושדרוג אנרגטי של בניינים קיימים, הוספת בנייה חדשה וחיזוק שכונות הקיימות, כפי שהציעו הסטודנטים בתחרות אדריכלית המדברת על ״מודלים של בנייה ירוקה בישראל״, מהווה הצהרה בעלת ערך רב".

אחת המטרות העיקריות של תמ"א 38 היא חיזוק הבניין כנגד רעידות אדמה באמצעות הוספת מערכת הקשחה. בהצעה של הסטודנטים מערכת זו מנוצלת ליצירת חללים משותפים איכותיים, וליצירת דופן דרומית אשר משפרת את הביצועיים האנרגטיים של הבניין. בנוסף הם שלפו את מערכת התנועה הקשיחה והשתמשו בפירי המדרגות הקיימים כתעלות אוורור ותאורה לבניינים, ותכננו מערכת תנועה ש"מטיילת על החזית" ומעודדת הליכה ברגל ומפגשים בין הדיירים. על גבי הקונסטרוקציה החדשה הם הציבו חממות שבהן אפשר לגדל צמחים לאורך כל ימות השנה.  התוכנית מציעה שימוש בכלים ירוקים, פאסייבים ברובם, לשמירה על טמפרטורת נוחות בחורף ובקיץ, אשר לא דורשים השקעת אנרגיה חיצונית, או מערכות מכניות מתוחכמות הדורשות תחזוקה רבה. חלי הרשקוביץ: "בהצעה נעשה שימוש בפירי אוורור, ביצירת חממה דרומית ובשיפור הבידוד. הבחירה בכלים אלו נבעה מתוך רצון להוכיח שאפשר ליצור בנייני מגורים יעילים אנרגטית ועם זאת ברי השגה. כך הצגנו חיסכון של עד 80% באנרגיה לאקלום הבניין בחישוב שנתי המהווה בין 40-50% מסה״כ צריכת האנרגיה שלו".

שומרים על חיי קהילה

"בתוכניות פינוי-בינוי כיום נהרסות לרוב דירות ישנות של 4-3 חדרים ובמקומם נבנות דירות 5 חדרים ומעלה אותן קל יותר ליזם למכור. דבר זה מיטיב עם בעלי הדירות במידה ויש להם יכולת לשלם את עלויות האחזקה של הנכס החדש והמורחב, אך העיר מאבדת מלאי דיור זול אשר יכול לשמש קשישים, משפחות חד הוריות ומשפחות ממעמד סוציו אקונומי נמוך, והשכונה מאבדת את צביונה המקורי", מוסיף תום שגב. "כאלטרנטיבה הצענו לשמור על תמהיל דירות מגוון, ועל בנייה שמאפשרת עלויות אחזקה נמוכות ללא לובי מפואר או חניונים תת קרקעיים".

הדמיה של הפרויקט
הדמיה של הפרויקט

מדוע בחרתם בבנייני שיכון בקרית אליעזר בחיפה כמודל שלכם?

יבגני פינסון: "רצינו להתמקד במבנה השיכון הנפוץ כל כך בארץ, ולנסות לתת לו אינטרפרטציה חדשה ללא שימוש בפתרון הקל של פינוי בינוי. קריית אליעזר נמצאת קרוב מאוד למרכז העיר של חיפה, בסביבה עירונית למחצה. בנוסף השכונה נהנית מתחבורה ציבורית טובה הכוללת אוטובוסים, מטרונית וגם תחנת רכבת סמוכה. רצינו שהתושבים בבניין יוכלו לנהל אורך חיים 'ירוק', וזאת על ידי שימוש מצומצם ברכב, וריבוי הליכה ברגל, אופניים ונסיעה בתחבורה ציבורית – את כל אלו השכונה מאפשרת בצורה טובה. דבר נוסף שהכריע את ההחלטה הוא העובדה שכ-70% מהשיכונים בשכונה עומדים בהפניה צפון-דרום, דבר שמהווה יתרון מבחינה אקלימית. היה חשוב לנו לבחור שיכון שנמצא במרכז רחוב – כמה שיותר ממוצע, כך שיהיה ניתן ליישם את עקרונות הפתרון המוצע על שיכון אחר, בעיר אחרת גם כן. וכאמור ממנו ניתן להגיע במרחק הליכה למרבית הצרכים היומיומיים של התושב".

למה התכוונתם כשהתייחסתם לפגיעה בזכויות השמש של הדיירים?

יבגני פינסון: "כיום מוסיפים עד 2.5 קומות מעל המבנה הקיים, דבר שמגביה את הבניין בכ-10 מטרים נוספים. הקומות החדשות מצלות על השטחים הפתוחים בין הבניינים ועל הקומות הראשונות בבניינים הסמוכים, כך שאם חלק משמעותי מהמבנים באזור מסוים יעברו תמ"א 38 אז הרחובות והדירות התחתונות באזור זה יפגעו. בתמ"א הירוקה שלנו, אנחנו מוסיפים רק קומה אחת מעל המבנה המקורי ותוספות מצדי המבנה שלא פוגעות בזכויות השמש, ושמותירות את הבניין יחסית נמוך. בנוסף החתך הסולרי של כניסת השמש למבנה לא פוגע בקומה הראשונה, ובשונה מן התמ"א הרגילה, בהצעה שלנו הדירות הגבוהות יותר 'מספקות' אנרגיית חום מן השמש וחולקות אותה בעזרת מערכת אוורור עם הדירות הנמוכות יותר שנהנות פחות משמש ישירה בחורף".

Pnim1
הדמיה של הפרויקט

 

מתכננים עתיד ירוק

התוכנית שהציגה הקבוצה הטכניונית הראתה שבעתיד לא רק המחיר ינחה אותנו בבחירת דירה. בזכות סרגל ת״י 5282 קיים כבר היום דירוג אנרגטי של בניינים שמהווה כלי למדידת תפקודם של בניינים בהתאם ליעילות האנרגטית שלהם. קפולטו: "הוא לא תקן חובה אבל קיים מאמץ רב לקדם אותו כדי שכל דירה בארץ תהיה בעלת ״מדבקה אנרגטית״ כפי שנהוג במכשירי חשמל, מכוניות ועוד".

האם אדריכלות ירוקה היא כלי חובה עבור דור העתיד של האדריכלים?

קפולטו: "אדריכלות ירוקה היא למעשה אדריכלות נכונה ולדעתי היא חובה כבר היום. לאחרונה אימץ פורום ה-15 הערים הגדולות בישראל את התקן הישראלי לבנייה בנייה ירוקה (ת"י 5281) כמדיניות עירונית מחייבת בערי הפורום. לכן על בתי הספר לארכיטקטורה לצייד את הבוגרות והבוגרים שלהם עם כל הכלים כדי לעמוד באתגרים הגדולים הניצבים בפניהם כבר היום".

איך אתם מסכמים את ההשתתפות בתחרות כסטודנטים צעירים?

מור פינקו: "היה מאוד מאתגר לעבוד על פרויקט שהוא לא חלק מהלימודים. העבודה בצוות מעורב של אדריכלים ואדריכלי נוף הייתה מאוד מעשירה לצד העיסוק בנייה ירוקה. למדנו המון מגדי, שהנחה אותנו וליווה את הפרויקט לכל אורך הדרך. לרוב הסטודנטים קשה למצוא זמן לתכנן עוד פרויקט מעבר ללימודים, אבל אנחנו מאוד ממליצים לעשות את המאמץ ולגשת לתחרויות.זאת הייתה חוויה מעשירה ומרתקת עבורנו".

Street
הדמייה של הפרויקט