לצעוד במחשבה קדימה

יום רביעי הגיע, ואיתו גם צהרי יום ד'. אך אני מצאתי דרך טובה יותר להעביר את שעות הצהריים העצלות – שמתי פעמי לעבר שער נווה שאנן על מנת להשתתף בסיור ברחבי הטכניון מטעם תוכנית 'המתאר', וגיליתי את הקמפוס מחדש.

מאת: רועי פיינשטיין

רועי פינקלשטיין, מספר על חויותיו מהסיור בטכניון
רועי פינקלשטיין, מספר על חויותיו מהסיור בטכניון

הגעתי לסיור כשבראשי שאלות רבות והראשונה שבהן הייתה למי מיועד הסיור? – "לכולם" ענה לי בהחלטיות המדריך, עידן ששון, סטודנט שנה רביעית בפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים.  "תוכנית המתאר נוגעת לכל מי שיש לו קשר כלשהו לטכניון, החל ממועמדים ללימודים, ועד לסטודנטים מן המניין החל מהתואר ראשון ועד לתארים המתקדמים, מיד תבין למה". מאוחר יותר הבנתי כי התוכנית פתוחה גם לעובדי הטכניון והסגל האקדמי שמוזמנים לחוות דעה ובהמשך תיפתח גם מעבר לגבולות הטכניון אל הציבור כולו.

בשלב זה התעוררה סקרנותי ושאלתי את עידן מהי בעצם תוכנית מתאר. "מדובר בתוכנית אסטרטגית לפיתוח קמפוס הטכניון הן מבחינה לימודית והן מבחינה חברתית, החל מהקמת תשתיות ושיפור דרכי הגישה להולכי רגל ורוכבי אופניים ועד יצירת חדרי לימוד ומעונות. נדבך נוסף של התוכנית היא חיבור טוב יותר של הקמפוס לערים חיפה ונשר, התוכנית בעצם נועדה לתכנן את הקמפוס לצרכים הפורמליים והבלתי פורמליים במאה ה-21".

על התוכנית אמונים פרופסור ארכ' שמאי אסיף, אדריכלית הנוף יעל מוריה מהפקולטה לארכיטקטורה וכן אדריכלית הטכניון ארכ' ורה צוברי. אליהם חברו חברי סגל אקדמי, סטודנטים ויועצים מתחומים שונים. עידן חילק לכולנו עלונים שכותרתם 'מתכננים קמפוס – מפת הסיור' ודף הערכה שעליו התבקשנו לענות תוך כדי הסיור.

צילום: רועי פינקלשטיין
צילום: רועי פינקלשטיין

את הסיור התחלנו במעבר בשביל החוצה את מעונות ריפקין וכמעט מיד כבר הגיעה העצירה הראשונה שלנו על יד הקמפוסית, "תסתכלו מסביבכם לרגע" פותח עידן את הסיור כאשר אני ועשרת הסטודנטים שהגיעו עומדים סביבו בחצי מעגל "אם תתעלמו רגע מכל מה ששמעתם על המעונות האלה שאת שמם העממי אני אפילו לא אזכיר, מה אתם רואים?"…

בתור דייר במעונות הללו במשך שנה, היה לי קשה להתנתק מתחושת סלידה קלה שעלתה בי. זיכרונות ממטבחים קטנים ומטונפים, דירה שקטה מהמלונה של הכלבה שלי, דלתות מתפרקות ואפילו קן צרעות אחד שנמצא מבעוד מועד. אך כשניסיתי להתנתק מכל המחשבות האלו, הבנתי למה עידן מתכוון – האווירה באמת טובה מאוד, האזור ירוק ומוצל עם מדשאות וספסלים מפוזרים ליד כל ביתן. הבניינים עצמם עדיין נראים כמו מעברה מסרט של סלאח שבתי, אך המראה נראה לי מוכר, שכן כך בדיוק נראו המגורים של הזוגות הצעירים בקיבוץ בו גדלתי. אותה אווירה, אותן דירות שבלוניות כאילו נבנו על פס ייצור. עידן היה זריז מספיק והפך את מחשבותיי למילים: "כשבנו את אזור המעונות הזה, המחשבה הייתה לעשות אותו כמו קיבוץ, ליצור את האווירה המשותפת ולשפר את האווירה הסטודנטיאלית בטכניון החל ממטבחים משותפים ועד בניינים שמערבים בתוכם מספר שימושים, את האווירה הפסטורלית הזו אנו רוצים לשמר".

צילום: רועי פינקלשטיין
צילום: רועי פינקלשטיין

תוך כדי התבוננות מנקודת המבט החדשה הזו המשכנו לכיוון החנייה שמעל הפקולטה למדעי המחשב ועידן הסביר: "יש כיוון כללי להוריד אחוזים נרחבים מהחנייה לטובת מדרכות להולכי רגל". אני מיד הזדעקתי: "מה פתאום? גם ככה בעיית החנייה בטכניון היא כל כך אקטואלית ודחופה. לא עובר שבוע בלי התמרמרות על דוחות ומקומות חנייה מוגבלים בקבוצת הפייסבוק 'סטודנטים בטכניון'". עידן השיב: "אין פתרון גדול שניתן ליישם ללא בעיות נוספות, אבל לשם כך תוכנית המתאר קיימת – זה מה שאנחנו מחפשים, להבין איפה הבעיות הדחופות, איך ניתן לפתור אותן ובעצם לשפר תוך כדי את מוסד הטכניון".

נכנסנו לבית הכנסת שעומד על עמודים. הדבר הראשון שצד את תשומת ליבי הוא התאורה המיוחדת בו. יחסית לבית כנסת שכמעט אין בו חלונות הוא מואר באור שמש חזק. עידן גילה לנו את הסוד: "בדיוק במרכז התקרה יש חור ואור השמש שנכנס דרכו מתפזר, מה גם שמאחורי הספסלים ישנם חלונות ברצפה המוסיפים את אורם וסך הכל נוצרת אווירה שהמקום מואר מאוד, בדיוק כפי שהאדריכל אהרון קשטן התכוון".

משם המשכנו ללכת דרך בניין צ'רצ'יל הלא הוא בניין הקונצרטים ואולם הכנסים המפורסם. מי לא תהה בעוברו ליד הבניין מדוע הוא אינו צבוע ומדוע הבטון חשוף? הרי זה הבניין שבו מתרחשים כל הכנסים החשובים, מדוע לא לצבוע? גם לשאלה זו עידן הגיע מוכן. "שימו לב" , אמר, "יש שלושה בניינים בטכניון שהבטון הוא מרכיב בולט בהם. שלושת הבניינים הם בניין הסנט, האודיטוריום (צ'רצ'יל) והספרייה המרכזית. שלושתם נבנו על ידי הארכיטקטים אריה שרון ובנימין אידלסון והדגש שלהם היה על בניה בסגנון ברוטאליסטי – סגנון שחדר לארץ מסוף שנות החמישים וביטא את 'החומר היהודי'. שלושת הבניינים הללו מאוד דומים אחד לשני, הן בסגנון הבנייה והן בתאורה הטבעית שבהם. בכל אחד מהבניינים יש חלל פנימי עם פתח עליון ושלושתם יושבים על 'המסדרון האקולוגי'". לפי המבטים המבולבלים על פניהם של חלק מהסטודנטים הבנתי שגם להם המושג אינו מוכר. 'המסדרון האקולוגי' הוא פס שחוצה את כל הטכניון החל מהיער העליון, דרך בית הסטודנט ועד הגן האקולוגי בתחתית הטכניון, המסדרון מתאפיין בעצים וצמחים רבים.

הסיור ממשיך ואנו יורדים לאורך המסדרון האקולוגי עד לטיילת כשמסביבנו ההמולה של צהרי יום ד' ולכן אנו מדירים רגלינו לכיוון מזרח לבניין פישבך של הנדסת חשמל. בשתי מעליות אנו עולים לגג של פישבך ואב הבית פותח לנו את המרפסת. כל הקבוצה מביטה סביב ומתפעלת מהנוף – מכאן קל הרבה יותר לראות עד כמה הקמפוס שלנו יפה, העצים הירוקים בכל פינה, הבניינים הבוהקים בשמש, סטודנטים מטיילים הלוך ושוב ומוסיקה שנישאת כמעט עד הגג. עכשיו גם הרבה יותר קל לראות את המסדרון האקולוגי – שורה ברורה של עצים צפופים שמתחילה ביער ויורדת עד לגן האקולוגי הנסתר מהעין, אנו עוברים לצד השני ומביטים לכיוון מזרח אל מעונות 'מזרח חדש' היושבים אחד מעל השני כמו אמפיתיאטרון וכל עמק זבולון פרוס מתחת כשבאמצע, בין השדות לבין הים מפרידים מפעלי הזיקוק. "יום אחד יהיה פה רכבל" אומר לנו אב הבית ומצביע לכיוון היער מעל 'מזרח חדש', עידן מוסיף ואומר: "לא סתם יום אחד, התוכניות כבר קיימות. מכאן שהדרך לשם לא רחוקה".

צילום: רועי פינקלשטיין
צילום: רועי פינקלשטיין

בהגיענו לגן האקולוגי שעבור חלק מהסטודנטים זהו הביקור הראשון שלהם בו, נוצרת שתיקה קלה עקב ההתפעלות. אנו נודדים בין צמחי התבלין לחממות, מביטים על העצים המגוונים והבנייה האקולוגית שמאפיינת את המקום, עידן מסביר לנו על הצורך בשימור הגן והמחקרים הנערכים בו מטעם הפקולטה לחקלאות ואנו חצי מקשיבים וחצי נהנים מהשקט והרוגע ששורר במקום, גן שלם שכל פינה בו היא גן עדן קטן בפני עצמו.

את הסיור אנו מסיימים במילוי השאלון שקיבלנו, השאלות כוללות הצעות לשימור ושיפור פני הטכניון וכמובן מידת ההנאה שלנו מהסיור עצמו, אני יכול להגיד על עצמי שנהניתי ממנו עד מאוד והיה טוב לראות עד כמה הקמפוס שלנו הוא יפה, ויחד עם זאת, כמה עוד העבודה מרובה.
הסיורים מתקיימים מדי יום ד' בשעה 12:45 בשער נו"ש והם בחינם, אך למען הסדר הטוב יש להרשם בעמוד הפייסבוק "מתכננים את קרית הטכניון".