מנווטים לאוויר נקי

אפליקציית BreezoMeter, פרי המצאתם של בוגרי הטכניון, זיו לאוטמן ורן קורבר (מהנדסי סביבה) ואמיל פישר (מהנדס תוכנה), משלבת בין טכנולוגיה חדשנית לבין ערך חברתי ומידע בריאותי על איכות האוויר סביבנו בזמן אמת. בקרוב לא תזוזו בלעדיה

מאת:  קרן-אור גרינברג

הקושי ברכישת דירה בישראל 2014, רחוק מלהסתיים, אולם לדילמה כיצד לגייס את ההון לרכישתה, נוסף מרכיב חשוב לא פחות – הסביבה בה נרכוש אותה. לא רק בגלל השכנים, אלא בעיקר בגלל האוויר סביבה. מפגעים סביבתיים כדוגמת זיהום אוויר יכולים לעשות הבדל מהותי באיכות החיים ובערכי נכסים. זו אחת הדאגות שהעסיקה את רן קורבר, אב לילדה ואחד מהיזמים שעומדים מאחורי האפליקציה הידידותית לסביבה, BreezoMeter, שאמורה לתת מענה לדילמת איכות האוויר. הוא מספר מניסיונו האישי: "לפני כשנתיים חיפשתי דירה כמו כל אזרח. מאחר ואני מהנדס סביבה, ידעתי שאני לא אהיה הסנדלר שהולך יחף. רציתי לדעת איפה לקנות דירה בה איכות האוויר היא טובה בשביל המשפחה שלי. גיליתי שהמידע לא נגיש למרות שהוא קיים בזכות תחנות ניטור שפרושות בכל רחבי הארץ".

כיום כבר ברור הקשר בין החשיפה למפגעים סביבתיים ובייחוד זיהום אוויר, לבין השלכות בריאותיות. כתוצאה מכך כבר למעלה מ-90 מדינות חוקקו את חוק חופש המידע, ביניהם ישראל. על פי חוק חופש המידע רשויות חייבות להעמיד לעיון הציבור מידע על איכות הסביבה שיש ברשותם. מידע זה כולל בתוכו תוצאות של מדידות ניטור איכות האוויר. אחת ממטרות החוק הינה שאזרחים יוכלו להשתמש במידע ולבצע החלטות מושכלות בנוגע לאורח חייהם, כדוגמת מיקום מגוריהם.  אולם הימצאות המידע, לא מעידה על נגישותו לציבור הרחב. קורבר מסביר : "ניסינו להבין מהי איכות האוויר במקומות מסויימים בהם רציתי לרכוש דירה אך היינו מקבלים מספרים גולמיים וזה לא היה פשוט להבין מה הם אומרים. המידע אודות איכות האוויר קיים ברחבי האינטרנט, למשל: אתר המשרד להגנת הסביבה, רשויות עירוניות, דוחות חברות ציבוריות ופרטיות, תחנות ניטור בזמן אמת ועוד. הבעיה היא שמידע זה ערוך במונחים מקצועיים אשר אינם מובנים לאזרח הפשוט, ובנוסף הוא מפוזר בכל רחבי הרשת, כך שלמעשה לא באמת ניתן לקבל החלטות מושכלות בנוגע לאורך החיים, ולא ניתן להבין מה מצב איכות האוויר של אזור מסוים".

על רקע זה נולד המיזם הטכנולוגי BreezoMeter, אשר במרכזו אלגוריתמים מתקדמים וייחודים מסוגם, המאפשרים לראות את זיהום האוויר במעל ל-90 מדינות בעולם, בזמן אמת. המטרה: קידום בריאותם של שני מיליארד אזרחים החיים בערים וחשופים לזיהום אוויר. איך זה עובד? ראשית, האלגוריתם אוסף את כל נתוני זיהום האוויר הרלוונטיים ביותר משלל תחנות ניטור האוויר הפרוסות בערים, לצד נתונים מטאורולוגיים (בזמן אמת). שנית, מתבצע ניתוח פיזור מזהמים מרחבי, עד לרמת הרחוב, תוך התחשבות בשלל גורמים ועשרות משתנים שונים. לבסוף, הנתונים מעובדים לכדי מדד אחד ויחיד העונה על השאלה: ״כיצד זיהום האוויר הנוכחי משפיע על הבריאות״. המדד מונגש לציבור בצורה פשוטה ושפה ברורה. יתרה מזאת, כדי שהמידע יהיה שימושי באמת, בעזרתם של רופאים מומחים בבריאות הציבור, בבריזומיטר פיתחו סט המלצות לקידום הבריאות ופתרונות קלים לקידום הבריאות וצמצום החשיפה, בהתאם למצב זיהום האוויר ובאופן פרסונאלי. כך לדוגמא הפתרונות מותאמים לספורטאים, תינוקות וילדים עד גיל 14, חולי מחלות ריאה (כגון אסתמה), חולי לב ועוד.

רעיון שהתחיל בפרויקט גמר
שלושת היזמים, זיו לאוטמן, רן קורבר ואמיל פישר, הם בוגרי הטכניון. קורבר ולאוטמן הם בוגרי המסלול להנדסת הסביבה. קורבר סיים בשנת 2010 ולאוטמן בשנת 2012. היכרותם הראשונה הייתה עוד ביום הראשון ללימודים, בעוד לאוטמן התחיל את השנה הראשונה, קורבר התחיל את שנתו האחרונה וכיהן כיו"ר המסלול להנדסת הסביבה באגודת הסטודנטים. לימים לאוטמן החליף את קורבר  בתפקיד. לאוטמן: "מעבר לחיבור האישי המדהים שנוצר בינינו, לאורך השנים נוצר בנינו קשר מקצועי שהתחיל באגודת הסטודנטים והתעצם בפרויקט הגמר של התואר. במהלך פרויקט הגמר שנינו פיתחנו, כל אחד בנפרד, תוכנות מחשב לעיבוד ושיתוף מידע אודות מפגעים סביבתיים. כך למעשה נפל לנו האסימון והבנו שבאמת קיימת בעיה. החלטנו להרים את הכפפה, ולדאוג שכל אזרח יוכל לדעת מה איכות האוויר בכל רגע נתון ברחוב שלו, בזמן אמת ובלי להסתבך. חברנו לאמיל פישר, מהנדס תוכנה ואלגוריתמיקאי מוכשר, והתחלנו את הפיתוח".

 

 

לאוטמן וקורבר מעידים כי תמיד התעניינו ביזמות. במהלך לימודיהם השתתפו בקורס היזמות שמוביל פרופ' דן שטכמן, לקחו חלק פעיל במיזמים חברתיים ומבחינתם גם פרויקט הגמר שלהם היו מיזמים חלוציים. קורבר: "כל השנים בטכניון עקבנו אחר תחרות ביזטק ובאמת, לא קלישאה, הצבנו לנו למטרה שנשתתף בתחרות יום אחד, כיוון שבין היתר ראינו שכל זוכי התחרות הקימו חברות ומרביתם הגדול הצליח. לביזטק יש מוניטין של תחרות היזמים הטובה בישראל, המספקת כלים מהותיים והכרחיים להצלחה״. לאוטמן מוסיף: ״ ידענו כי מסגרת של תחרות תכריח אותנו לעבוד ותמקד אותנו בדברים הקריטיים. כיוון ששנינו עבדנו אז במשרה מלאה ואין לנו את ה"גראז" המפורסם שבו ניתן לעבוד, ביזטק היוותה עבורנו "גראז" לעבודה והיוותה קרש קפיצה משמעותי ביותר בהתקדמות המיזם ובפיתוחו".

kkk
מה היה הצעד הבא במימוש הרעיון?
רן: "מעבר להיותנו מהנדסי סביבה, שנינו בוגרי יחידות טכנולוגיות. התחלנו לפתח את האלגוריתם החדשני שאוסף את המידע ומנתח אותו בזמן אמת. בשלב מסוים רצינו לפתח את זה למוצר והצטרפנו לביזטק. אחרי שזכינו בחצי גמר, קיבלנו אישור שזה מוצר חשוב, וקיבלנו את הכלים כדי להבין איך להפוך אותו לחברה. בביזטק גם הבנו, שלא נוכל להפוך את האלגוריתם למוצר איכותי ללא שיתוף פעולה של מהנדס תוכנה בצוות וכך צירפנו את אמיל פישר למייסד בחברה ובעזרתו התחלנו לפתח את זה לאפליקציה.
במקביל לזכייה בביזטק השתתפנו ב- accelerator בירושלים של ארגון סיפתח, מרכז היזמות הירושלמי, אשר עזר לנו רבות גם כן להגיע לאיפה שאנחנו היום. אחרי פיתוח המוצר והיכולת הטכנולוגית והסביבתית שרכשנו, הבנו שאנו צריכים להתחזק מבחינת פיתוח עסקי שיווק ומיתוג, וניסינו להבין איך להפוך את רעיון למוצר ולחברה שמעסיקה מאות עובדים. ערכנו רשימה של התכונות בשותף הבא שאנו מחפשים כולל איזה יכולות יש לו, מה הגיל ובאיזה מצב הוא נמצא ואז פגשנו את רויטל הנדלר, מייסדת allJobs (ק.א.ג שנמכר לבסוף בעשרות מיליוני דולרים), וידענו שהיא האדם שחיפשנו. ההיכרות התרחשה כאשר היא הגיעה לאירוע אמצע מחזור האקסלרטור של ביזטק. היא הגיעה להיות שופטת בתחרות ובתור אם לתאומים היא הבינה את הרעיון ואת הפוטנציאל של המיזם. כיום היא יו"ר הדירקטוריון של החברה, והיא מעניקה לנו מניסיונה בנוגע לניהול חברה, תוכנות השיווק ומודל עסקי, וגיוס כסף ממשקיעים".

 הדמיה של פעולת האפליקציה: אחד מאירועי האובך האחרון ביוקנעם עילית, כפי שנראה באפליקציה. 
הדמיה של פעולת האפליקציה: אחד מאירועי האובך האחרון ביוקנעם עילית, כפי שנראה באפליקציה.

חושבים כמו רופאים
לאחר הצטרפותה של הנדלר לצוות, המיזם עבר מתיחת פנים עיצובית, ושינה את שמו, בשיתוף קהל של 150 איש, שענו על סקר. החברה גדלה ל-7 עובדים, ורן וזיו עזבו את העבודות שלהם, פתחו משרד בתל אביב אבל עדיין מגיעים לחיפה פעם בשבוע לפגישות עם כל הצוות.

מה גרם לכם להמשיך לטפח את הפרויקט על פני העבודות הקבועות שלכם?
רן: "כבוגרי הטכניון כשאנו קובעים יעד, אנו עומדים בו. התחלנו לחשוב על המוצר בספטמבר 2012, אז התחלנו את הפיתוח הראשוני. בינואר 2013 עלינו לחצי גמר "פריצת הדרך על שם אילן ואסף רמון", וקבענו לעצמנו יעד השקת המוצר עד פברואר 2014. ככל שהתחלנו להציג יותר את המיזם, ראינו כמה אנשים מתחברים לרעיון ודחפו אותנו להמשיך. הרגשתי שהבעיה שלי, היא משותפת לכולם. פגשנו המון אנשים כמונו שעושים המון דברים ביום יום כדי לשפר את הבריאות שלהם ושל ילדיהם והיקרים להם, כמו לאכול בריא ולבצע פעילות ספורטיבית, אבל האוויר שאנו נושמים חשוב יותר מכל האוכל שאנו אוכלים והמים שאנו שותים, כי לנשום אנחנו כל הזמן נושמים!!! בשלב מסוים רויטל הנדלר אמרה לנו :"תחשבו שאתם כמו רופאים. כל רגע שהאפליקציה שלכם לא באוויר זה עוד רגע שמישהו נושם אוויר לא נקי ולא יודע על זה". במהלך ההשתתפות במאיץ של ביזטק, שנמשך במשך 3 חודשים, שכללו ימי עיון של בין יום ועד 3 ימים בשבוע, הבנו שאם אנו רוצים להקים חברה בהצלחה, עלינו להתמסר לזה, ולעזוב את העבודות. זה מהלך שפשוט חייבים לעשות".

במהלך הדרך, התגייסו לעזרתם אנשים שאהבו את הרעיון. כך לדוגמא, גיא צ׳רני, מנהל התוכנית ליזמות חברתית בסיפתח, חקר את הפוטנציאל החברתי של המיזם, וערך חישוב מה הרווח החברתי שיצמח מהמיזם. לאוטמן :"הוא גילה שכל כל דולר השקעה במיזם, יניב 120 דולר תרומה לחברה בהפחתת ימי אשפוז, הפסד ימי עבודה, תרופות, שיפור בבריאות, ועוד".

אז אידיאולוגיה יש לכם, וגם פוטנציאל רווחי. הצלחתם לגייס משקיעים?
רן: " ממש לאחרונה סיימנו את גיוס ה-Seed משתי קרנות הון סיכון מכובדות בארץ. בנוסף, בשלבים מוקדמים של המיזם השקיע בנו משקיע פרטי, מה שנתן לנו אורך נשימה והמרחב שהינו צריכים לתמרונים הראשוניים״.

מה המודל העסקי שלכם?
זיו: "יש לנו מספר מודלים עסקיים. מוצר אחד הינו אפליקציה שבבסיסה תהיה חינמית, אבל יהיו בה מאפיינים בתשלום למשל אפשרות לעקוב אחרי כתובת עניין כדוגמת איכות האוויר בגן של הילדה, מסלול הריצה שלך, או בית קפה אהוב, כך שאפילו אם אתה לא שם פיזית, תוכל לקבל החלטה מושכלת האם זה הזמן המתאים להגיע למקום או לצאת החוצה. מוצר נוסף שאנו מספקים הינו מידע סטטיסטי על נדל״ן, כך יתאפשר לקבל מידע נרחב, ולבסס החלטה מושכלת האם לעבור למקום מגורים כזה או אחר".

בתור סטודנטים בטכניון, רובנו משנים את מקום מגורינו לעיר חיפה, שזכתה למוניטין של עיר מזוהמת. האם זה נכון?
קורבר: "כמהנדסי סביבה ואנשי מקצוע אנו יודעים שזה לא תמיד נכון. יש שעות ואזורים ומקומות מסוימים בעיתיים. חשוב להבין כי זיהום אויר הוא דינמי בזמן ובמרחב. האפליקציה יכולה להראות לכם את תמונת המצב האמיתית. בעברי כסטודנט כאן, נהגתי לרוץ הרבה באיזור. שימוש באפליקציה באמת יכול לעזור למצוא מסלולי ריצה ומקומות בילויי יותר בריאותיים".

אתם לא מפחדים שתאגיד ענק יעתיק את הרעיון?
לאוטמן: "גוגל היום יכולה לעשות הכול, אבל נדרשת מומחיות והבנה מעמיקה של הדברים בין תוכנה לסביבה, ויותר מזה דרושה תשוקה לדבר. אף אחד לא יעשה משהו טוב יותר מאדם שכל ליבו ואמונתו מוקדש לזה".
קורבר: "אנו תמיד אומרים ובאמת מרגישים על בשרנו, שכאשר אדם רוצה משהו בכל ליבו, כל היקום נחלץ לעזרתו".

מה הטיפ שלכם ליזמים שרוצים לשלב בין טכנולוגיה לערך חברתי?
קורבר: "הדרך היחידה לפתח מוצר טכנולוגי בעל ערך חברתי שיצליח, היא למשוך כמה שיותר אנשים שיהיו שותפים לאורך הדרך ובפיתוח. חשוב גם שהשותפים יהיו קהל היעד שלך. רוב הדברים באפליקציה זה דברים שאנשים רצו שיהיו בה, ושהתאמנו אותה אליהם ולצרכיהם. בנוסף, חשוב גם לבנות צוות שמאמין במיזם ובערך החברתי-סביבתי שבו. כך לדוגמא בימים אלו אנו מתרחבים ומחפשים סטודנטים להנדסת תוכנה, שמתחברים לנושא וחשוב להם מה הם נושמים".


האפליקציה הושקה בישראל במהלך 2014 וכבר זכתה לאלפי הורדות. להרשמה לקבלת עדכונים ואת האפליקציה, כנסו לאתר : www.breezometer.com